תגית: תפוחים

עוגת תפוחים של סבתא רבקה

לחצו על התמונה לצפיה במתכון בגודל מלא.

נותרו במקרר מספר תפוחים, ובאופן טבעי חיפשתי מתכון לעוגת תפוחים. דפדוף במחברת העלה מתכון מסקרן במיוחד: "עוגת תפוחים לפי אמא". אמא של אמא זו סבתא רבקה, שלא מזמן מלאו לה 90 שנה. הנה תמונה שלה בימים טובים יותר, לפני משהו כמו ארבעים שנה פלוס מינוס:

אני לא זוכר את סבתא כאופת עוגות, אלא יותר כמבשלת של מנת הפלפלים הממולאים המיתולוגית. זה המתכון היחיד במחברת שמיוחס לה, וכנראה היה מתכון העוגה הסטנדרטית שלה שהייתה צריכה לאפות. הצמצום של ההסברים במתכון כנראה גם כן מעיד על כך. האם אמא עמדה במטבח וצפתה בהכנת העוגה עם הסברים בעל פה, ואחר כך העלתה אותם על הכתב? ייתכן. ברשימת המצרכים מופיע הפריט "קמח כמה שנכנס". כמה נכנס? איפה? אולי הייתה קערה קבועה שבה הוכנה תערובת העוגה, ואחרי שהוכנסו לתוכה כל החומרים האחרים, נותר בה מקום בדיוק לכמות הקמח המתאימה.

בכל אופן, הנה תיאור התהליך.

קודם כל, התחלחלתי מהרעיון להשתמש בכוס שמן ועוד להוסיף על כך רבע חבילת מרגרינה. החלפתי אותם בחבילת חמאה (200 גרם) מומסת. השתמשתי בחמישה תפוחי עץ גדולים מסוג סמיט, שרוסקו בפוד פרוססור, ולאחר מכן סחטתי מהם את הנוזלים (הוראת "להוציא את המים"). הלימון שאת קליפתו גירדתי היה גדול למדי, והקערה בה עורבבו כל החומרים הייתה ללא ספק קערה אחרת – לא הקערה הקבועה של סבתא. נראה לי שצריך להסתפק בכוס או בכוס וחצי של קמח לכל היותר. לאחר שכל התערובת הוכנסה לתבנית משומנת, פיזרתי מעל העוגה סוכר חום, ואפיתי אותה כחצי שעה בחום של 150 מעלות.

העוגה יצאה בסדר, אבל לא יותר מכך. היה יותר מדי לימון, מעט מדי תפוחים, וטעם הלימון השתלט. גם שמתי יותר מדי קמח. הנה התוצאה (תודו שהצילום יפה):