תגית: צימוקים

עוגת מים

לחצו על התמונה לצפיה במתכון בגודל מלא.

זהו מתכון מאוד לא ברור. אני זוכר שאמא אהבה את העוגה הזו, אבל ממש לא זוכר את העוגה עצמה. אני זוכר רק את השם של העוגה: "עוגת מים". אין לי מושג למה קוראים לה בשם הזה. אפשר לקרוא לה באותה מידה "עוגת ביצים" או "עוגת קמח". אני לא חושב שחצי כוס מים מצדיקה את השם הזה.

כשהילה טעמה את העוגה היא אמרה שסבתא שלה הכינה עוגה כזו בדיוק, רק בלי הצימוקים, והיא נקראה פשוט עוגת לקח. האמת, השם "עוגת לקח" עושה לי אסוציאציות רעות, עוד מהצבא, שם עוגת לקח הייתה העוגה הצבאית שהגישו בחדר האוכל היום שישי בערב: אתה טועם אותה פעם אחת ולומד לקח. אבל הילה הסבירה לי שזו העוגה האידיאלית לאכילה עם כוס תה ומייד גם הזמינה אחת.

בעניין המתכון: קודם כל צריך להסביר מה זה "אדומים". ובכן, האדומים הם צהובים, כלומר החלמונים של הביצים. אני זוכר במעומעם שראיתי את המתכון הזה פעם כשאמא הכינה את העוגה ושאלתי אותה מה זה. אני מניח שהיה איזה בלבול כשהיא כתבה את המתכון במחברת, ולא טרחה לתקן אותו.

ארבעת החלמונים עורבבו בקערה יחד עם רבע כוס מים, שלושת רבעי כוסס סוכר, מיץ מלימון + קליפתו המגורדת, 2 כוסות קמח תופח של אוסם, כפית תמצית וניל, וכל הצימוקים שהיו בבית, בערך 100 גרם.

בשלב הבא הקצפתי את ארבעת החלבונים עם כוס סוכר, אבל לא הוספתי להם מים, זה נראה לי חשוד מדי.

השלב הבא הוא לקפל את הבצק מהשלב הראשון לתוך קצף החלבונים. הבצק נראה לי סמיך מדי, ולכן דיללתי אותו עם עוד חצי כוס מים.

כל התערובת הוכנסה לתנור בטמפרטורה של 150 מעלות למשך כארבעים דקות.

העוגה יצאה ספוגית ואוורירית וטעימה להפליא.

העוגה של אילנה

העוגה של אילנה
לחצו על התמונה לצפיה במתכון בגודל מלא.

את העוגה הזו אני זוכר. הכי כף זה לאסוף את הפירורים שנשארו בתבנית עם כפית.

ההכנה הייתה ללא בעיות מיוחדות. המרגרינה הוחלפה כרגיל בחמאה. הריבה ששמתי במילוי הייתה ריבת תפוזים – כי זה מה שהיה בבית. יצא מעולה. האגוזים הוצאו מהמתכון מסיבות בריאותיות (שלי) ובטיחותיות (ילדים). את גוש הבצק שמפוררים בסוף מעל המילוי כדאי לשים בפריזר.

יצאה עוגה מצויינת. הילה, אשתי, אמרה כי זו העוגה הטובה ביותר שהכנתי 🙂

בתמוה למטה: העוגה, שעות אחדות לפני שחוסלה.