עוגת גבינה ושוקולד ללא אפיה

עוגת גבינה ושוקולד ללא אפיה

לחצו על התמונה לצפיה במתכון בגודל מלא.

זוהי אובססיה שהתחילה במפגש בלוגרים של לייבג'ורנל (היה לי שם פעם בלוג, אל תטרחו לחפש, מחקתי אותו). המפגש נערך בבית קפה באיזור רחוב בזל בתל אביב, ובתפריט הוצעה עוגת גבינה ושוקולד. הילה ואני, אוהבי שוקולד מושבעים, אך גם חובבי עוגות גבינה ידועים, מיהרנו להזמין את העוגה, אך המלצרית קטעה את שמחתנו באיבה. "אין את העוגה הזו" – הודיעה למגינת ליבנו. עד היום לא ברור אם העוגה פשוט אזלה באותו ערב או שהיא פשוט הוצאה מהתפריט באופן קבוע. בכל מקרה, המונח "עוגת גבינה ושוקולד" הפך אצלנו למין גביע קדוש, עוגה נפלאה וערטילאית, שרק הצדיקים יזכו לטעום ממנה.

והנה, כאשר חיפשתי במחברת של אמא עוגת גבינה לכבוד חג עוגות הגבינה השבועות הממשמש ובא, גיליתי את המתכון הזה. למרות שהכותרת מכריזה כי זו עוגת גבינה, רשימת הרכיבים לא מותירה כל ספק: מדובר בעוגת גבינה ושוקולד! ועוד ללא אפיה!

ניסוח המתכון (המיסי, הסירי, הוסיפי, ערבבי, הקציפי, וכולי) מרמז על כך שאמא כנראה העתיקה אותו מאיזה מקום: אולי מעיתון כלשהו, או אולי מאיזה אריזה של איזה מוצר. ההוראות מאוד ברורות, וההכנה פשוטה.

התוצאה, איך לומר, קצת מאכזבת. הגביע הקדוש זה לא. ציפוי השוקולד שמעל העוגה מתוק מדי, והטעם שלו משתלט על העוגה ומעלים את טעם הגבינה. שכבת המילוי שבין הביסקויטים גם היא מתוקה מדי, ודקה מדי. השפצורים המתבקשים – להפחית את כמות הסוכר, להגדיל את כמות הגבינה

אלון דווקא אכל את העוגה בתיאבון רב.

העוגה של אילנה

העוגה של אילנה
לחצו על התמונה לצפיה במתכון בגודל מלא.

את העוגה הזו אני זוכר. הכי כף זה לאסוף את הפירורים שנשארו בתבנית עם כפית.

ההכנה הייתה ללא בעיות מיוחדות. המרגרינה הוחלפה כרגיל בחמאה. הריבה ששמתי במילוי הייתה ריבת תפוזים – כי זה מה שהיה בבית. יצא מעולה. האגוזים הוצאו מהמתכון מסיבות בריאותיות (שלי) ובטיחותיות (ילדים). את גוש הבצק שמפוררים בסוף מעל המילוי כדאי לשים בפריזר.

יצאה עוגה מצויינת. הילה, אשתי, אמרה כי זו העוגה הטובה ביותר שהכנתי 🙂

בתמוה למטה: העוגה, שעות אחדות לפני שחוסלה.

עוגת שוקולד של סלבנה

לחצו על התמונה לצפיה במתכון בגודל מלא.

המתכון הזה טומן בחובו מספר תעלומות.

תעלומה אחת, שעוד ניתקל בשכמותה בהמשך: מי זאת סלבנה? האם היא אחות טיפת חלב שעבדה יחד עם אמא אי שם בתחילת שנות השישים? האם היא בת דודה עלומה? האחות של המטפלת שלי? השכנה מקומה ראשונה? סביר להניח שלעולם לא נדע. המתכונים במחברת נקראים בדרך כלל על שם זו החלקה עם אמא את סודות המתכון, והשאלות האלה ימשיכו ויעלו גם בהמשך המסע הזה.

תעלומה שניה, שרלוונטית לכל מי שרוצה לשחזר את המתכון המקורי: מה זה "רבע כוס אגודזים בבקבוק"? הניחוש שלי: לוקחים רבע כוס אגוזים, וכותשים אותם, כאשר בקבוק משמש כמכתש לעת מצוא (הייתי עד לפרוצדורה כזו). בכל מקרה אני לא הכנסתי אגוזים לעוגה, גם מפני שמאוד לא מומלץ (ולמעשה מסוכן ביותר) לתת לקטנטנים כמו שלי לאכול אגוזים, וגם בגלל שגם אני נמנע מאכילת אגוזים למינהם מסיבות בריאותיות.

תעלומה שלישית: איך אני לא זוכר את העוגה המצויינת הזו? היא ככל הנראה לא נכללה ברפרטואר הקבוע של אמא. אחרי 40 דקות אפיה בחום של 150 מעלות, יצאה עוגה טעימה, אוורירית, לא מתוקה מדי, ובעלת נטיה להתחסל במהירות.

עוגת פרג

לחצו על התמונה לצפיה בגודל מלא.

עוגות פרג אף פעם לא היו פופולריות אצלנו. אני לא זוכר את העוגה הזו, ולכן לא יכול להעריך אם הצלחתי לשחזר את הטעם המקורי שלה. הוראות ההכנה ברורות מאוד ולא נתקלתי בשום בעיה. דרך אגב, למרות שלא כתוב במתכון, צריך בסופו של דבר לשים את התערובת בתבנית ולאפות. בחום בינוני של 150 מעלות זה לקח בערך 40 דקות. התוצאה הסופית טעימה, גם למי שלא אוהב פרג.

עוגת ארבע קומות

לחצו על התמונה לצפיה בגודל מלא.

תהליך ההכנה היה פשוט וקל. החלפתי את המרגרינה בחמאה, כמובן. לעומת זאת, לא הורדתי כף מהתערובת לקישוט העוגה.

בזמן האפיה, צריך כמובן להניח נייר אפיה בתבניות, זה ברור מאליו (מי שלא  יעשה את זה ייתקל בקשיים כינסה להוציא את העווגה מהתבנית). אמא לא כתבה את זה במחברת, אני זכרתי. גם לא כתוב כמה זמן לאפות, באיזה טמפרטורה, זוטות כאלה. אפיתי ב-180 מעלות, ובדקתי את קצב האפיה בעזרת קיסם. לקח חצי שעה בערך. נתתי לעוגות להתקרר במשך הלילה.

הטריק להפרדת העוגה האפויה מנייר האפיה לא כתוב. נזכרתי בו תוך כדי התהליך. צריך להפוך את התבנית, כך שהעוגה למטה ונייר האפיה למעלה, ואז מקלפים את הנייר מהעוגה האפויה.

עוד דבר שמובן מאליו ולא רשום במתכון הוא המילוי בין השכבות. את זה פתרתי על ידי הקצפה של שמנת מתוקה, כוס חלב, ואינסטנט פודינג שוקולד. דומה לטעם של פעם, אבל לא בדיוק. מניחים שכבת עוגה, מורחים שכבת מילוי, וחוזרים על התהליך עוד פעמיים. מעל שכבת העוגה האחרונה שמתי ציפוי שוקולד שמשמש אותי במתכון עוגה אחר (דווקא לא מהמחברת הזו): מבשלים חצי חבילה חמאה, חצי כוס חלב ו-150 גרם שוקולד מריר על אש קטנה, ובוחשים עד שכל הגושים נעלמים.

הנה התוצאה הסופית, לאחר שטופלה על ידי 14 סועדים נלהבים:

נסיונות לשחזר את הטעם של פעם

%d בלוגרים אהבו את זה: